Thursday, February 7, 2019

נעים להכיר אנחנו משפ' ערד: דנית, רון וארבעת ילדינו מניו ג'רזי 

הגענו לארה"ב בשנת 2004 בעקבות לימודים של רון ב- MIT. הגענו מלווים בשני ילדים קטנים (הקטן היה בן חודשיים), ארזנו מזוודות, עלינו על מטוס לבוסטון והאמנו, כמו רבים אחרים, שאחרי שנה נעשה את הדרך חזרה לישראל. שנה התארכה לשנתיים, הצעות העבודה החלו להגיע ועברנו מבוסטון, לפנסילבניה ומשם לניו יורק. מאז שנת 2012 אנחנו מתגוררים בניו ג'רזי, מאד מחוברים לישראל ומאמינים שעוד נחזור.  

אני עובדת כיום כרופאה פנימית בבי"ח בניו ג'רזי ורון עובד סטארט אפ בתחום האופנה.

נחשפנו ל- IAC לפני כ- 4 שנים כשיולי, בתנו הבכורה, הצטרפה לתוכנית איתנים, במהלכה השתתפה גם בהאקטון השנתי. בעקבות המלצותיה גם אחיה, יאיר, הצטרף לתכנית. לפני כשנה חברה סיפרה לי על תכנית "גוונים" והפצירה בנו להצטרף. אני עוסקת המון בשאלת הזהות כישראלית שחיה בארה"ב ולכן שמחתי על ההזדמנות לדון בנושא במסגרת התכנית. הצטרפנו שנינו לתכנית וכפרויקט סיום ארגנו אירוע אושפיזין בסוכה. אנחנו מתגוררים באזור עם ישראלים רבים ותחושת קהילתיות חזקה וזה דירבן אותנו לבקש מדיירי השכונה להקים סוכה בביתם, לארח את השכנים ולהנות מאווירת חג וקהילתיות. כחלק מהחיבור שלנו ל-IAC ולקהילה אנחנו גם משתתפים שנינו כמנטורים בתכנית איתנים. אנחנו מאמינים בעשייה ובתרומה לקהילה כחלק משמירה על הציביון הישראלי שלנו ושל משפחתנו ולהיות מנטורים באיתנים נותן לנו את היכולת לעשות זאת לצד הנאה מרובה ותחושת גאווה בבני הנוער בקהילה שלנו.  

המגורים בארה"ב והגעגעים לישראל, כמו גם העיסוק בשאלת הזהות, הם שדוחפים אותנו להיות מעורבים בקהילה, במיוחד בעבודה עם בני נוער באמצעות איתנים.

אז מה צופן העתיד? הגעגועים לישראל, במיוחד בשילוב עם רצון ביתנו הבכורה להתגייס לצה"ל, מעלים שוב את שאלת החזרה לישראל, אך בינתיים אנחנו כאן ומאמינים בפעילות קהילתית, דרך ה- IAC, כחלק משמירה על הקשר שלנו לישראל ולישראליות. 

 

Blog Category: