מי אנחנו? בעזרת 1,598 נסקרים מנסה ד"ר מינה צמח לתת איפיון קבוצתי ראשון מסוגו לקהילה הישראלית-אמריקנית בת כ-700,000 בני אדם. המחקר המלא

מאת: מאיר דורון

דרך: israelilifeusa.com

 

תוצאות המחקר החדש - אותו מחקר שראש שהממשלה בנימין נתניהו הורה על הפסקתו בשל שאלת נאמנות שנויה במחלוקת - בוודאי שאינה צריכה להפתיע אותנו, הישראלים באמריקה.

הממצאים, שאותם ניתחה ד"ר מינה צמח, לפיהם כ-1/6 מילדינו מתחתנים בנישואי תערובת ושפחות ממחציתנו שולחים אותם ללמוד בבתי ספר יהודיים, החזית הראשונה כנגד התבוללות - הם דווקא נתונים טובים. על אחת כמה, אם לוקחים בחשבון שבנישואי תערובת רבים בת או בן הזוג שאינם יהודים מתגיירים, ושרמת נישואי התערובת באוכלוסיה היהודית-אמריקנית גבוהה יותר מפי 3.5 בהשוואה לאוכלוסיה הישראלית-אמריקנית.

בסקר, שנערך עבור המועצה הישראלית-אמריקנית (IAC), ארגון גג שבסיסו בלוס אנג'לס ושם לעצמו מטרה להפוך לארגון ארצי, השתתפו 1,598 אנשים מ-40 מדינות בארה"ב. מאחר שאין מדובר במידגם מייצג, זהו אחוז השתתפות נמוך, בהתחשב בהערכות הרווחות שבארה"ב חיים בכל עת כ-700,000 ישראלים.

"התוצאות אינן מושלמות, אבל נותנות בפעם הראשונה מושג על הקהילה הזו ככלל", אומרת ד"ר צמח, "אבל זהו צעד ראשון, מחקר ראשון, שמתחיל לאפיין את הישראלים באמריקה כגוף, כקהילה".

ובכל זאת - הסקר נותן איזה תשקיף על חיינו ומאוויינו ונותן כיוון לסקרים נוספים שיעזרו להגדיר ולמצוא מכנים משותפים רחבים בקהילה הישראלית-אמריקנית.

הנה הממצאים המרכזיים של המחקר:

* הגדרה עצמית: כמחצית ממשתתפי הסקר מגדירים עצמם "ישראלים" - וכמחצית מגדירים עצמם "ישראלים-אמריקנים". אבל כך או כך, רובנו חשים קירבה רבה למכורתנו, בין אם זו מדינת ישראל (כ-78%) ובין אם למשפחה, קרובים וחברים בארץ (מעל 90%); ומרבים לבקר בה (לפחות פעם בשנתיים-שלוש), למרות שתכיפות הביקורים יורדת ככל שאנו מתבייתים יותר בארה"ב.

* דת: ע"פ הסקר, רק כרבע מאיתנו הולכים לבית כנסת לפחות פעם בחודש. כמחצית מאיתנו מעדיפים בתי כנסת קונסרבטיביים ורפורמיים, ולמעשה אימצו את זרמי היהדות 'האמריקניים'; וכמחצית מאיתנו שומרים אמונים לבתי כנסת אורתודוקסיים, כפי שהיינו 'רגילים' בארץ.

* קהילה: ע"פ הסקר, ככל שאנחנו חיים יותר באמריקה - כך מעגלינו החברתיים מתרחבים מעבר לקהילה הישראלית. מחצית מהנסקרים, שחיים בארה"ב פחות מ-10 שנים, אמרו שחייהם החברתיים שזורים בעיקר בישראלים-אמריקנים אחרים. אצל הוותיקים יותר, אלו שחיים כאן מעל 10 שנים, רק שליש הצהירו שרוב חבריהם ישראלים-אמריקנים אחרים. 

* חינוך: ע"פ הסקר, 53% מאיתנו שולחים את ילדינו לבתי הספר ציבוריים משום שאינם רוצים, או אינם יכולים, לשלם את עלויות הלימודים בבתי ספר יהודיים. כנגזר מכך, אחוזי דוברי העברית בקרב בני הדור השני צונחים ככל שאנחנו חיים יותר שנים בארה"ב.

* נישואי תערובת: ע"פ הסקר, בעיית ההתבוללות חמורה הרבה פחות בקהילה הישראלית-אמריקנית מאשר בקהילה היהודית-אמריקנית. 17% מבני הדור השני של ישראלים-אמריקנים מתחתנים עם בן/בת זוג שאינם יהודים. זאת לעומת 8% מבני הדור הראשון, ההורים.

* עלייה: ע"פ הסקר, 30% מהשוהים בארה"ב פחות מ-10 שנים מצהירים בביטחון מלא שיחזרו לישראל בשלב זה או אחר בחייהם, ועוד 40% אומרים שקרוב-לוודאי שיחזרו. בקרב הוותיקים יותר (מעל 10 שנים בארה"ב), אחוז המתלבטים, אלו ש"קרוב-לוודאי", נשאר בעינו, אך אחוז "הבטוחים" צונח ל-11%.

* גיל: ע"פ הסקר, קבוצת הגיל הגדולה ביותר בקרב הישראלים בארה"ב הם בני ה-35 עד 44 (44%). הצעירים, בני ה-16 עד 34, מהווים כחמישית מאוכלוסיית הישראלים בארה"ב.

* לשאלת הסקר, האם משפיעה עמדתו של מועמד לנשיאות בארה"ב בסוגיות הנוגעות לישראל על ההחלטה האם להצביע עבורו, רק 43% מהנשאלים החיים כאן פחות מ-10 שנים הצהירו שתהיה ליחס המועמד לישראל השפעה מכרעת על הצבעתם; אבל האחוז עולה ל-60% בקרב הישראלים הוותיקים יותר.

* לשאלת הסקר, האם יהודים-אמריקנים צריכים לתמוך בישראל גם אם הם לא מסכימים עם מדיניותה, התקבל רוב של אומרי הן, הגדל עם הוותק.

"מטרת המחקר היא להעמיק את ההבנה שלנו בקרב הקהילות הישראליות-אמריקניות, כדי שנוכל להעניק שירותים טובים יותר, כשהמטרה היא לחזק את הזהות היהודית של הדור הבא ולבנות גשר בינינו לבין הקהילה היהודית-אמריקנית", סיכם את הפרויקט יו"ר ה-IAC, איש העסקים שרון (שון) אבן חיים. ויש מה לקחת משם.